קולסקי - דגני חברה לבניין והשקעות בע"מ ואח' נ' מוגרבי ואח'

פסק דין

כללי:

לפניי בקשה לביטול פסק בורר, אשר הוגשה ע"י המבקשים מחמת חריגה מסמכות בורר.

פסק בורר ניתן ביום 4.7.2010, ע"י הבורר כב' השופט בדימוס יהושע גרוס – סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א (להלן: "הבורר").

הרקע לבקשה:

המשיבים, משה יגאל מוגרבי, אברהם רוני מוגרבי ורחל רונן,הינם אחים (להלן: "המשיבים"), הבעלים הרשום של חלקה 3 ו- 23 בגוש 6401 בפ"ת (להלן: "המקרקעין").

המבקשת1: קולסקי-דגני חברה לבניין והשקעות בע"מ,היא חברה קבלנית (להלן: "המבקשת") והמבקשים 2+3: משה קולסקי ויצחק קולסקי הם בעלי המניות והמנהלים במבקשת (להלן: "המבקשים").

על המקרקעין חלה תכנית (פת/1278/2) אותה יזמו המשיבים. התכנית כללה 5 מגרשים (מגרש 11א', 11ב', 11ג', 11ד', ו- 11ה') עליהם ניתן לבנות 203 דירות ולאחר הקלות 246 דירות (להלן: "התכנית").

בחודש דצמבר 1998 נכרת בין המשיבים למבקשת הסכם למכירת מגרש 11 ד' והמבקשים ערבו להתחייבות המבקשת (להלן: "המגרש"). על המגרש ניתן היה לבנות לפי התכנית ובתוספת הקלות 48 דירות (להלן: "הבניין") והמבקשת הייתה אמורה להעביר למשיבים 35.7% מכל תקבול המשולם למבקשת מקוני דירות בבניין.

לטענת המשיבים המבקשת העבירה להם 2,980,920 $ בעוד שהייתה אמורה להעביר 3,150,000 $.

לטענת המשיבים בכך הפרה המבקשת התחייבויותיה לשלם להם את התמורה בגין מכירת המגרש והיא נותרה חבה להם 169,080 $ (לפי שער יציג של 4.64 ₪ לדולר סה"כ 784,531 ₪) ובשל כך הוגשה התביעה בבוררות על הסך הנ"ל בצירוף ריבית בה חויב חשבון המשיבים בבנק בשל חוב זה מיום 3.12.02. בסך של 444,143 ₪. וכן לחייבה בפיצויים מוסכמים על פי ההסכם בסך של 696,000 ₪ (150,000$).

התביעה הוגשה לבורר שביקש לחייב ביחד ולחוד את המבקשת ואת המבקשים מכח ערבותם (להלן: "התביעה בבוררות").

המבקשים כולם הגישו כתב הגנה והגישו כתב תביעה שכנגד בסך של 13,971,201 ₪ (להלן: "התביעה שכנגד").

תביעת המשיבים התקבלה בחלקה- ופסק הבוררות חייב את המבקשים בתשלום סך של 859,796 ₪ בתוספת ריבית, ב- 70% מההוצאות ששולמו לחברת סטנוגרמה וכן בשכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ+ 70% משכ"ט ששילמו שני הצדדים לבורר בניכוי שכ"ט ששילמו העותרים.

ואילו התביעה שכנגד, מטעם המבקשים- נדחתה על כל סעדיה.

טענות הצדדים

לטענת המבקשים: הטעמים לביטול הסכם הבוררות הם רבים והם ניסו "להכניס" טענותיהם בגדרן של העילות המנויות בחוק, ובכלל זה טענו כי הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מסמכות (ס' 24(3) לחוק), הבורר לא הכריע כאחד הענינים שנמסרו להכרעתו (ס' 24(5) לחוק), הותנה בהסכם שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והוא לא עשה כן (ס' 24(7) לחוק).

לבסוף, הסכימו המבקשים לוותר על כל טענותיהם, והטענה היחידה שנותרה, הינה הטענה שהבורר חרג מסמכותו כשחייב אותם בתשלום סך של 859,796 ₪ המהווה סך של 75,265 ₪, מעבר לסכום שנתבע ע"י המשיבים בתביעתם בסך 784,531 ₪ (השווים לסך של 169,080 ₪ לפי שער יציג של 4.64 ₪ נכון ליום 3.12.02). לטענתם, משפסק הבורר לטובת המשיבים סכום הגבוה יותר מזה שנתבע על ידם, הרי שבהתאם לסעיף 24(3) לחוק הבוררות, הבורר לא היה מוסמך לפסוק למשיבים סעד גבוה מזה שתבעו, ולפיכך יש לבטל חיוב זה.

לטענתם, הלכה פסוקה היא שאין התובע זכאי כי בית המשפט יפסוק לטובתו יותר מאשר תבע, אפילו נתברר במהלך הדיון כי היה זכאי לקבל יותר, אלא אם ביקש לתקן את כתב תביעתו.

הוא הדין במסגרת בוררות ויתרה מכך, עניין זה נוגע לחריגה מסמכותו של הבורר, קרי אין הוא מוסמך מכוח הסמכויות שניתנו לו על פי ההסכם בין הצדדים ומכוח החוק לפסוק יותר מאשר נתבע בפניו.